Makomle

הוד השרון

 ©2017

על פרפרים ועל אנשים

July 27, 2017

הוא לא מצליח למצוא את עצמו בתוך העולם הזה. עולם בו הפילוסופים נדחקים הצידה, ובמקומם תופשים את הבמה עוד ועוד מוצרים ברי קיימא, שאת הרעב אליהם אף פעם לא ניתן להשביע.

לא מצליח, וגם לא רוצה. "אני לא מבין מה קורה פה", הוא אומר בייאוש, "לאן אנשים רצים כל היום? מה הם מחפשים?"

"באמת שאלה", אני מצטרפת, "ומה אתה מחפש?" "שקט", הוא עונה, "מקום שבו אוכל לשבת ולחשוב את המחשבות שלי בלי שאף אחד יפריע לי".

"אם היית מוצא מקום כזה", אני מתעניינת, "איך הוא היה נראה?"

"מקום בטבע, שאין בו הרבה אנשים ויש בו פרפרים, נמלים וחיפושיות."

"גם החיפושיות מחפשות משהו, או שרק בני האדם?"

"הן מחפשות דברים מאד פשוטים. אוכל, מים, צל, שלא יאכלו אותן. אה כן, וגם איך להתרבות".

"הדברים האלה, הפשוטים, איפה הם פוגשים אותך?"

"אני מתגעגע כל הזמן לפשטות הזו. הלוואי והייתי יכול לחיות במקום כזה בלי כל הלחצים על הראש –  תלך ללמוד, תמצא עבודה, תמצא חברה, תתפרנס – די, מה כולם רוצים ממני?"

"ואיך נוכל למצוא יחד איתך את הדברים הפשוטים – אוכל, מים, צל, ואולי גם להתרבות?"

"להתרבות?" הוא צוחק צחוק גדול, "העולם לא צריך עוד יצורים מוזרים כמוני. מספיק יש לו אותי על הראש".

"אולי העולם נהנה מזה שיש לו אותך על הראש?"

"נהנה? ממני? את צוחקת עלי".

"בוא נראה, מה היה העולם עושה לו היו בו רק פילים ולא היו בו בכלל נמלים חיפושיות צרצרים ופרפרים? האם זה היה אותו העולם? האם הוא היה יכול להתקיים בכלל?"

"עכשיו התקלת אותי. אז אני דומה לפרפרים?"

"בוודאי. אנשים כמוך הם התבלין של העולם. אפשר לאכול אוכל שאין בו בכלל תבלינים?"

"אפשר, אבל האוכל לא טעים. אני קצת מבולבל עכשיו. ההורים שלי לא שלחו אותי הנה כדי שתלמדי אותי איך להיות בן אדם? איך מה שאנחנו מדברים פה יעזור לי להסתדר בחיים יותר טוב?"

"כשפרפר מפסיק לרצות להיות פיל ומתחיל להיות פרפר, כל העולם מרוויח מזה, גם אתה. וכשלך יהיה טוב, גם ההורים שלך יהיו מאושרים."

"אבל הם רוצים שאני אהיה פיל! שאני אהיה הישגי ואדרוס אנשים, ושאעשה משהו ממשי עם החיים שלי".

"גם פרפרים עושים משהו ממשי. בוא נראה, איזה כישורים יש לך שיהפכו אותך לפרפר שעושה טוב גם לעצמו וגם לפרחים שמסביבו?"

"אני אוהב מוסיקה, ואני אוהב לכתוב דברים".

"מצוין! איזה סוגי מוזיקה אתה אוהב?"

כך נמשכה לה שיחת הפרפרים, עד שהוא מצא את עצמו לבסוף ככתב לענייני מוזיקה בעיתון מקומי. ככה זה כשפרפרים מרשים לעצמם לעוף, וגם להתיישב על פרח המציאות מפעם לפעם.

 


 

 

 

Please reload

Recent Posts

Please reload

Archive

Please reload

Tags

Please reload